הגישות השמאניות, הקבליות, האינדיאניות, הטנטרה, ההודים, הסינים, המזרח, המערב –  קוראים לאברי המין בשמות שונים.
הנה כמה דוגמאות – המקדש ומטה האור, כלי  ואור, היוני והלינגם או הפאלוס, פין ופות, איבר מין גברי, איבר מין נקבי, זיין וכוס, הזרנוק, הזקן, השודד, ווילי, הפטיש, המחסל, המענג, חבריקו, קוקי, פוסי, פולולה, בולבול, דיק, פושפוש, ועוד ועוד… שמות יצירתיים מתרבויות שונות, מקומות ומדינות בעולם הגדול.

יש אומרים שכדי להגיע לעונג העילאי במעשה האהבה ובמיניות, האוהבים חייבים קודם כל להכיר את המקומות הנמוכים ביותר אנרגטית. את אברי המין, ההפרשות, פי הטבעת, הריחות והטעמים.
האוהבים צריכים להכיר את המקום המתואר כמקום המזוהם ביותר, מקום של טומאה, בזוי, שם עולה צחנת השתן וריחות הצואה, וטעם המר של ההפרשות והזרע שיכולים ליצור אדווה של דחיה.
אל המקום הזה בדיוק צריכים האוהבים להתחבר, ללטף, לנשק, ללקק, לטעום ולאהוב את המקום הזה באמת, ורק אז מגיע העונג.
רק אז חווים האוהבים גן עדן של ממש.

רק מהמקום הנמוך ביותר ניתן לעלות למקום הכי גבוה כדי לטעום את הקדושה ולחוות ענג צרוף, גן עדן של ממש. בעולם המתעתע, בו האשליה שולטת, זה המקום המענג ביותר והוא המקום ליצירת חיים.

זה המקום שאלוהים ברא בחוכמה דרכו האוהבים יכולים לעלות ולהתפתח מעלה אל העולמות העליונים. להאיר באור יקרות, לצמוח ממנו למסע מרתק, לעלות אל מבואות גן עדן